חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק בש"א 1089/07

: | גרסת הדפסה
בש"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
1089-07
21.12.2007
בפני :
ס. הנשיא ניל הנדל

- נגד -
:
מנטה קייטרינג בע"מ
עו"ד ש. תוסיה-כהן
:
קיבוץ בית גוברין
עו"ד ד. יעקובי
החלטה

1.   מונחת בפני בקשה מטעם המבקשת להרשות לה לערער על החלטת בית משפט קמא, לפיה הוצא נגד המשיב צו מניעה חלקי בלבד. המבקשת הינה חברה לקייטרינג ותיירות והמשיב הינו קיבוץ בית גוברין. מוסכם בין הצדדים כי קיימת פעילות משותפת ביניהם מאז שנת 2005 וכי בשלב מסוים המשיב החליט להפסיק או לצמצם את הקשר האמור. על רקע זה הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני.

בשל חשיבות הענין, יוצג החלק האופרטיבי של החלטת בית המשפט:

"נוכח כל האמור, אני דוחה את הבקשה למתן צו מניעה ביחס למרכז האירוח לשעבר בו פועלת היום "האקדמיה למנהיגות", שהיא התרופה המיידית שביקשה המבקשת נוכח המו"מ עם המכינה הקדם צבאית.

יחד עם זאת, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי, בכך שאני מצווה על המשיב להימנע מלהתקשר בהסכם עם צד ג' כלשהו להפעלת חדר האוכל של קיבוץ בית גוברין או אתר האירועים המכונה "המערה", ביחס לתקופה שלפני תום שנת 2007. המבקשת אף לא תתקשר בכל הסכם ביחס לתקופה שלאחר מכן עד ליום 01.10.07. בכל מקרה, אם יחליט המשיב על הפסקת הפעילות של המבקשת בחדר האוכל וב"מערה", עליה להודיע על כך בצורה ברורה, לפחות חצי שנה מראש."

הצו מורכב משני חלקים. האחד - דחית הבקשה ביחס למרכז האירוח לשעבר, בו פועלת היום האקדמיה למנהיגות. האחר - הגבלה על המשיב להתקשר בהסכם עם צד ג' בדבר הפעלת חדר האוכל או "המערה", זאת ביחס לתקופות שונות של מספר חודשים. 

לדעתה של המבקשת, הגם ובית משפט קמא נעתר לבקשה באופן חלקי, בפועל - בקשתה נדחתה. על פי קו זה, המצב הקיים לא נשמר, והרי זהו שיקול חשוב במתן צו זמני. עוד מדגישה המבקשת את האמור בהחלטה, לפיו: "סיכויה של המבקשת לטעון כי קיים חוזה בין הצדדים, המשתקף בעיקר בהתנהגות בפועל טובים מאוד". אם כך, מקשה המבקשת, מדוע לא להיעתר לבקשה באופן מלא או לפחות באופן רחב יותר מכפי שנקבע.

  1. קיים יחס גומלין בין שיקול הדעת הרחב שמוענק לערכאה בפניה מוגשת בקשה לסעד זמני לבין שיקול הדעת המצומצם שמוענק לערכאת ערעור להתערב בהחלטה מעין זו של הערכאה המבררת. הטעם בדבר הינו, כי עסקינן בסעד מן היושר.  בית משפט מתבקש להתערב בשלב מקדמי של ההליך העיקרי. אופיים של שיקולים שונים, הרלוונטיים להכרעה, משתנה ממקרה למקרה. השיקול של מאזן הנוחות טומן בחובו התנגשות בין נקודות המבט של כל צד. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה בקשה לסעד זמני, מונה את השיקולים הרלוונטיים. הרשימה מלמדת על מורכבות הענין. למשל, על פי תת-סעיף (ב)(2), יש לשקול האם מתן הסעד "צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש". שיקולי צדק ומידתיות, מטבעם, אינם מדע מדויק, אך בד בבד - נדרש מבית המשפט להיות רגיש לפרטי הכרעתו.

3.   ראיה זו חושפת את נקודות החוזק בהחלטת בית משפט קמא. ההחלטה מנומקת וניכר בה המאמץ לאזן בין הצדדים. האם נקודת האיזון חייבת להימצא בנקודה המדויקת אליה הגיע בית משפט קמא? דומני שלא. בית משפט קמא יכול היה להגיע, למשל, לתוצאה של השהיית התקשרות בהסכם עם צדדי ג' לתקופה של שמונה חודשים, ולאו דווקא ארבעה חודשים. ברם, לא די לכך כדי להביא להתערבות על ידי ערכאת הערעור או אפילו לקבוע שתקופה כזו או אחרת עדיפה על התקופה שנקבעה על ידי בית משפט השלום.  מכאן, יש לבחון האם, כטענת המבקשת, נפלה טעות בסיסית יותר בתוצאה אליה הגיע בית משפט קמא.

בחינת הדברים בדרך האמורה אינה תומכת בקבלת הבקשה. בית משפט קמא לא התעלם מכך כי תקופה מסוימת הצדדים פועלים במעין שותפות ואף שלחו זה לזה טיוטות של הסכמים שונים. ברם, הפער קיים בין הסכם לתקופה מסוימת לבין משא ומתן לכריתת הסכם לתקופה של שנים. המשיב הצביע על היבטים חוקיים של הענין, לרבות הליך פלילי שהתנהל. מעבר לכך, לא נראה כי יהיה נכון לחייב את המשיב להמשיך בקשר שאינו בהכרח חפץ בו, לתקופה של שנה או מספר שנים. העובדה כי הצדדים עבדו יחד על בסיס הבנה אינה מחייבת את המסקנה, בנסיבות הענין, כי יש לכפות על המבקשת המשך שותפות.  נקבע, כי מאזן הנוחות נוטה יותר לטובת המשיב, בהיותו בעל הקרקע. בהיבט זה של הענין, יש משקל מסוים להיבטים הפליליים של הענין, הנובע מכך כי למשיב אחריות על הנעשה בשטחיו מבחינת דיני התכנון והבניה. כך או כך, בהעדר קיומו של הסכם מפורט וברור בין הצדדים כלפי העתיד, לא ניתן לשלול את ההיגיון במתן משקל לחופש החוזים של המשיב.  ודוק, אין להתעלם מכך כי תוצאה אחרת היתה מתחשבת יותר באינטרס המבקשת, אך כידוע, מדובר ב מאזן נוחות של שני הצדדים. בל נשכח, כי אין בהחלטה זו לסגור הדלת בפני המבקשת לתבוע פיצויים, היה ויוכח שהמשיב הפר הסכם, הכל בכפוף לדיון המשפטי. 

  1. בשל כל האמור, ודי בכך לצורכי הכרעה בבקשה, אינני סבור כי זהו המקרה המצדיק מתן רשות ערעור.

הבקשה נדחית. 

המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 2,500 ש"ח להיום. 

ניתנה היום י"ב בטבת, תשס"ח (21 בדצמבר 2007) בהעדר הצדדים.

ניל הנדל - ס. נשיא

000643/07ברע055 דנה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:

לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>